?שלוש שניות לתפוס את הקהל
יש עכשיו טרנד כזה, כולם אומרים שטווח הקשב של הקהל התקצר. שחייבים "בום" ב-3 השניות הראשונות אחרת הגולש ממשיך לגלול. יוצרי תוכן אפילו מילה חדשה: "הוק", ביטוי שעולם הפרסום מכיר מקרוב מהרגע שהוא קם
?אז מה המסקנה הרווחת? שאין זמן לסיפורים? שחייבים קאטים מהירים? רעש, צבעים ורצוי איזו מוזיקה טרנדית ברקע? אבל האמת אותם אנשים שאין להם סבלנות לסרטון של דקה, הם בדיוק אותם אנשים שסיימו הרגע בינג' של 4 עונות בנטפליקס
אז מה ההבדל? התוכן. בשפה המקצועית, אנחנו קוראים לזה "הפרעה". הרי הגולש לא נכנס לאינסטגרם כדי לראות את הפרסומת שלנו. אנחנו מפריעים לו באמצע הגלילה. השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם ההפרעה הזו
רוב השוק מנסה להתמודד עם ההפרעה הזאת בעזרת כוח: לצעוק חזק יותר, להבהב מהר יותר, לדחוף מבצעים לא מעניינים עם טריקים של עריכה
אנחנו מעדיפים לקבל את תשומת הלב בעזרת מוח. אנחנו לא מחפשים טריקים זולים כדי למכור מוצר בינוני ללקוח שרק רוצה
להרגיש שהוא "דפק את המערכת". אנחנו מחפשים לבנות אופי, להצמד לאסטרטגיה, הרי המטרה היא להביא לקוח איכותי
כזה שמתחבר רגשית, עד שהוא הופך לשגריר שמשוויץ לחברים שלו "בוא'נה, אתה לא מבין מה קניתי" והוא בטח יחזור לקנות שוב בעתיד
אז כן, אפשר לנסות לתפוס את הקהל בצרחות
אבל אפשר גם לגרום לו להישאר כי כיבדנו את האינטליגנציה שלו. במונטאז' אנחנו לא כאן כדי לסמן וי
אנחנו כאן כדי לספר את הסיפור שהכי מתאים, בדרך הכי קראייטיבית