מי שמדבר לכולם, בעצם מדבר לאף אחד
אנחנו חיים בתקופה שבה כל עסק יכול לפרסם בהמון פלטפורמות, מתי שהוא רוצה, ולמי שהוא רוצה
?נשמע טירוף, נכון
.אז זהו, שזה טריקי
כי אם רגע נחשוב על זה לעומק, נבין שכמו שזה יתרון, ככה זה גם אחד החסרונות הכי גדולים
.מהסיבה שמי שמנסה לדבר לכולם בעצם מדבר לאף אחד
בואו נצלול פנימה
?כדי לראות תוצאות מדויקות באמת, צריך לדייק את קהל היעד. למה
כי ככל שהמסרים שלנו יהיו יותר ברורים, חדים ורלוונטיים לאלו שבאמת נרצה לפנות אליהם, ככה אחוז גדול יותר מתוך
.אותו קהל יתחבר, יגיב ויפעל
לעומת זאת, אם ננסה לפנות לקהל רחב ומפוזר, כנראה שגם המסרים שלנו ייראו ככה
.דבר שיגרום לנו להגיע לאחוז קטן יותר מתוך קבוצה גדולה יותר, כלומר לוז-לוז סיטואיישן
.בשביל להרוויח קהל יעד אחד, אנחנו חייבים מראש לוותר על קהל יעד אחר. זו לא חולשה, זו אסטרטגיה
(ברגע שמפצחים מסר חד ומדויק, שבטוח בעצמו ובטוח למי הוא פונה (בשפה, בטון&סטייל, בתובנה ובצורך
זה מה שמייצר את ההזדהות. הלקוח ירגיש "וואו, ממש כאילו יצרו את זה במיוחד בשבילי" ואולי הוא גם יגיד את זה בקול
.אבל ההרגשה הזו, היא זו שמייצרת את החיבור הרגשי למוצר/מותג ואת הלקוחות הנאמנים ביותר
.זה ההבדל בין פרסום שנבלע בתוך הרעש לבין כזה שעוצר ונוגע בקהל היעד שהוגדר מראש בקפידה
כשאנחנו במונטאז' בונים קמפיין, אנחנו דבר ראשון רוצים להבין מי קהל היעד שלנו, כדי להבין איך לפנות
.אחר כך להבין מה המסר, כי אותו המסר יכול להיות מנוסח בדרכים שונות ברגע שקהל היעד משתנה.
?ועכשיו השאלה הכי חשובה: כבר החלטת מי קהל היעד שהעסק שלך צריך... לוותר עליו